הזנב הארוך
תאוריית הזנב הארוך (The Long Tail) הוא ביטוי מתחום הסטטיסטיקה שטבע כריס אנדרסון, עורך מגזין "Wired", לתיאור תופעות כלכליות ותרבותיות הבאות לידי ביטוי במיוחד בערוצי שיווק מתקדמים כגון האינטרנט והטלוויזיה הדיגיטלית.
אנדרסון טוען כי עיקר ההצלחה של חברות כמו אמזון ונטפליקס היא לא ממכירה של מספר מוגבל של להיטים כמו בחנויות המסורתיות, אלא ממספר עצום של פריטים בעלי פופולריות נמוכה. לפי טענה זו, כשנותנים לבני האדם את חופש הבחירה התרבותית, הטעם שלהם יותר מגוון מאשר כל מגוון שמוגבל במגבלות פיזיות. חברות שיספקו את חופש הבחירה הזה ירוויחו יותר מאשר חברות שיספקו מספר מצומצם של להיטים. הרווח של החברות יבוא לידי ביטוי במכירות מרובות של פריטים פחות פופולריים באופן מצטבר. לפיכך, סך הרווח מהמכירה של הפריטים הלא פופולריים, יעלה על הפריטים הפופולריים שנחשבים "רבי מכר".
הזנב הארוך בסטטיסטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – התפלגות זנב עבה
הזנב הארוך הוא כינוי מקובל לתכונה ידועה של התפלגויות סטטיסטיות בהן ישנה אוכלוסייה מעטה עם הסתברות גבוהה ואוכלוסייה רבה עם הסתברות נמוכה, ש"מזדנבת". במקרים רבים, המשקל של ה"זנב" גדול מהמשקל של החלק הראשון. תופעה זו מכונה גם "זנבות כבדים" או "זנב פארטו".
ניתן להמחיש זאת בהקשר הכלכלי. נניח שיש ערימה של מאות מטבעות אחד על השני, ולידה ערימה כזו קטנה יותר, לידה ערימה קטנה עוד יותר וכן הלאה. לאחר ערימות שפרוסות לאורך כמטר הן מגיעות לגובה של מטבע אחד או שניים. הערימות הקטנות הללו, שלכאורה חסרות חשיבות ממשיכות לאורך קילומטרים רבים. בסך הכול הערימות הקטנות מכילות יותר מטבעות מהערימות הגדולות.
אוכלוסיות רבות בסביבה האמיתית מתנהגות בהתפלגויות בעלות זנב ארוך. לדוגמה:
- שכיחות המילים באנגלית: המילה the היא 7% מהמילים בטקסט טיפוסי, of היא 3.5% מהמילים וכן הלאה. רוב המילים נדירות יחסית, ובכל זאת הן מרכיבות את רובו של הטקסט.
- השכיחות שבה אנשים מחפשים מילים במנועי חיפוש.
- מספר הצפיות של מאמרים בוויקיפדיה העברית: מספר מאמרים פופולריים נצפים מאות אלפי פעמים בשנה. רוב המאמרים נצפים הרבה פחות, אולם רוב הצפיות באתר מגיעות מהם.
התאוריה של אנדרסון[עריכת קוד מקור | עריכה]
אנדרסון הגה את תאוריית הזנב הארוך במהלך שנת 2004, בעקבות נתוני מכירות באתרי אינטרנט ונתוני גלישה באופן כללי. הוא פרסם את התאוריה בעיתון Wired אותו הוא עורך. המאמר מכיל דוגמאות רבות מאתרי האינטרנט:
- אמזון מרוויחה את רוב הכנסתה מספרים שאינם מספיק פופולריים כדי שימכרו בחנויות ספרים רגילות. חנות רגילה מכילה בדרך כלל עד 130,000 ספרים. רוב הכנסותיה של אמזון הן מספרים שלא נכללים ברשימת 130,000 הספרים הנמכרים ביותר. בכיר באמזון צוטט כאומר: "מכרנו יותר ספרים היום שלא נמכרו אתמול מאשר ספרים שמכרנו היום וכן נמכרו אתמול".
- "נטפליקס" החלה דרכה בשירות של השכרת סרטי DVD בדואר עם מערכת הזמנות באינטרנט. בתקופה בה כתב אנדרסון את מאמרו, היה ברשותה מבחר של כ-55,000 כותרים. רבות מהכנסות החברה היו מסרטים מסוגות שלא נמצאות כלל בספריות וידאו רגילות. דוגמאות לסוגות כאלו הן סרטים דוקומנטריים, סרטים לא-אמריקאיים ובייחוד "סרטי בוליווד" מתעשיית הסרטים ההודית. לכל הסרטים הללו הייתה אז נוכחות דלה (אם בכלל) בספריות השאלה רגילות, משום שברוב האזורים בארצות הברית אין ריכוז מספיק של יוצאי הודו כדי שרכישת אוסף כזה תחשב לפעולה בעלת בסיס כלכלי. עם זאת, בארצות הברית כולה היו באותה עת 1.7 מיליון יוצאי הודו, שוודאי היו מעוניינים לשכור סרטים כאלו. כך, עד נטפליקס ודומותיה לא ניתן כמעט מענה לביקוש זה אולם עם פעולתה של נטפליקס בשוק, נרשמו יותר מ-100,000 השאלות בחודש של סרטים שמקורם בהודו.
- שירות Rhapsody של חברת "real" מאפשר למנוייו לשמוע שירים ישירות משרת האינטרנט של החברה בתשלום חודשי קבוע. מנהלי החברה גילו כי גם ככל שהם הוסיפו יותר שירים, לא היו שירים שלא היה להם ביקוש כל שהוא. אפילו השיר במקום ה-400,000 מבחינת פופולריות (מתוך 1,300,000 שירים) מוזמן לפחות פעם אחת בחודש.
דוגמה אופיינית נוספת של הזנב הארוך הוא שירות AdSense של חברת גוגל. בשירות זה החברה מספקת לאתרים קטנים מודעות מילים בדומה לשירות העיקרי של החברה, בו מסופקות מודעות מילים לדפים של מנוע החיפוש של גוגל. באופן מפתיע הכנסותיו של שירות AdSense קרובות מאוד להכנסות מהפרסום במנוע החיפוש: 675 מיליון דולר ברבעון השלישי של שנת 2005 מ-AdSense לעומת 885 מיליון דולר ממנוע החיפוש. בעוד ההכנסות ממנוע החיפוש של גוגל, שבעשור השני של המאה ה-21 נחשב לשימושי בעולם ובעל נתח שוק גדול, לא ימשיכו לגדול בקצב הנוכחי, צופים אנליסטים כי שירות AdSense ימשיך לגדול מכיוון שיש עוד הרבה אתרים קטנים שאין להם כל הכנסה מפרסום. בסופו של דבר יהפכו ההכנסות משירות זה לעיקריות. כך, אפילו לאחד מאתרי האינטרנט הפופולריים ביותר בעולם יש צורך לפנות לזנב הארוך של אתרי האינטרנט כדי לגדול בהכנסותיו.
הכלכלה של הזנב הארוך[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפי אנדרסון, הפירמות הכלכליות יצרו במאה ה-20 כלכלה שמעודדת יצירת "להיטים". הסיבה לכך היא כי אמצעי הייצור השתכללו אולם אמצעי ההפצה המשיכו להיות הרבה פחות יעילים. לדוגמה, עלויות הייצור של תקליטור הן נמוכות למדי, גם כשמדובר בכמויות קטנות. לעומת זאת,
| We need Your Support. Make a Donation now! or |  |